"התיסכול גדול תמיד מהסיפוק, אחרת אתה לא מחנך אמיתי", טען פעם מחנך ותיק. כל מי שבחר לעסוק בחינוך יודע שאף אחד לא פרש לפניו שטיח אדום. מיותר לציין שההגדרה 'בחר ללכת לחינוך' כוללת כמובן כל הורה לילדים.

כשלון הוא חלק מהצלחה. אי אפשר להגיע להצלחה בלי כשלון שנלווה אליה. לא קל להבין את זה ועוד יותר קשה להסביר את זה. מעניין שכבר לפני מאה שנה ניסה פעם ראש ישיבה להסביר לשכניו את הקושי והבעייתיות שבחינוך.

בתחילת המאה הקודמת היו לא מעט ישיבות שהיו כפופות לתושבי העיר מבחינה כלכלית. הרבה פעמים חלק ניכר מהתלמידים עצמם הגיעו מהעיר. פעם באו תושבי עיר אחת להתלונן בפני ראש הישיבה שבעירם. הם קבלו בפניו על כך שכמה מהתלמידים שלו מסתובבים בלילה עם כל הארחי פרחי של העיר.

ראש הישיבה הנ"ל לא נבהל. הוא אמר להם שיש בעיר עוד בחורים שלא לומדים בישיבה שלו. הוא שאל אותם איך הם מתנהגים. הם ענו לו שגם הם מסתובבים בלילה עם הארחי פרחי. אז חייך ראש הישיבה, והשיב להם בתרועת נצחון: "אם כך התלונה שלכם נגד הבחורים שלומדים אצלי היא לא על ההתנהגות שלהם בלילה, אלא על זה שהם לומדים תורה ביום".

יותר קל להסתכל על חצי הכוס הריקה, זה תמיד בולט. הרבה יותר קשה להסתכל על החלק המלא.