'עלה, עלה', האיץ האב בבנו, 'זאת מצוה חשובה – מצות שילוח הקן'.
'עזוב', ענה לו הבן 'איך אני אגיע למעלה'?
האב הביט בבן במבט נוזף, 'נו…'
'טוב בסדר', אמר הבן, באי רצון מופגן, והחל לחפש דרך לעלות למעלה. לבסוף התקין הבן סולם מאולתר מכמה עצים שאסף. הוא השעין את הסולם על העץ והחל לטפס. הקן היה ממש בראש העץ וכדי להגיע אליו הוא נאלץ לטפס לגובה רב.
אחרי מאמצים מרובים הצליח הבן לשלח את האם, הוא אסף את הביצים והתחיל לרדת. למטה נאסף כבר המון אדם שנהנה לצפות במחזה. בשלב מסויים הם התחילו להריע לו ולמחוא כפיים. הבן השתדל להתעלם מהרעש – הירידה מהעץ היתה משימה לא פשוטה. ביד אחת החזיק הבן בסולם ובשניה בביצים. כדי לשמור על שיווי המשקל היה על הבן להתרכז בירידה ולהתעלם מהצעקות שהופנו אליו מלמטה.
זה קרה מהר מאוד. אף אחד לא הצליח לתאר במדויק את מה שארע. מה שברור זה רק שכשהבן היה בגובה חמישה מטרים מהקרקע הוא איבד את האחיזה ונפל למטה.
* * *
בין האנשים שצפו במחזה היה גם תלמיד חכם חשוב – אלישע בן אבויה. כשהביט אלישע בגופת הבן שהיתה מוטלת על הקרקע תחל הספק לבצבץ. 'הילד הזה קיים עכשיו שתי מצוות, גם כיבוד אב וגם שילוח הקן'. מחשבותיו של אלישע נדדו לבית המדרש, 'רק היום לימדתי את תלמידיי שעל שתי מצוות אלו פסקה התורה שכר מפורש – 'למען יאריכון ימיך'. איזה יאריכון ואיזה ימיך?!'
כעבור זמן לא רב נפוצה השמועה – אלישע בן אבויה התפקר.
* * *
שנים מאוחר יותר התייחס נכדו של אלישע, לסוגיית אריכות הימים. 'אין לך כל מצוה ומצוה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה', קבע הנכד – רבי יעקב. 'למען יאריכון ימיך' אין משמעותו שכר פשטני של אריכות ימים. המונח מתייחס לשכר עמוק ומשמעותי יותר שיגיע רק בעוה"ב ובתחיית המתים.
הגמרא בחולין, שמביאה את דברי רבי יעקב, מציינת שאם הסבא היה יודע את ההסבר של נכדו הוא לא היה עוזב את היהדות.
הלקח שצריך ללמוד מהסיפור של אלישע בן אבויה ונכדו הוא כפול. הדבר ראשון שיש ללמוד הוא שאין צדק מושלם בעולם. הצדק המושלם קיים רק במכלול של העולם הזה והעולם הבא. מי שמחפש צדק ושלמות בעולם הזה יתאכזב מאוד בסוף היום.
הדבר השני שיש ללמוד הוא שאסור להירתע מהאמת. הרבה יותר נוח ללמד שכיבוד הורים מזכה באריכות ימים בעולם הזה. הבנה כזאת היא יותר נוחה ונעימה וגם יותר מתיישבת עם פשט הכתובים. אבל אם אנו יודעים שהתורה התכוונה למשמעות עמוקה יותר, משמעות שבמבט ראשוני היא פחות נוחה, אסור לנו להסתיר זאת. בסוף האמת תתגלה, ואז נצטרך לתרץ ולהצטדק. כשבורחים מבעיות הן לא נעלמות, הן בסך הכל מתעכבות. כשההבעיות יופיעו מחדש הן יהיו הרבה יותר קשות ומאיימות.
כשיש לנו תשובה קשה ובעייתית עדיף להגיד אותה ולא להתחמק. לילדים יש חיישנים מאוד חדים. הם קולטים מהר מאוד כשמנסים 'לסבן' אותם. אסור לשכוח שהאמת היא התשובה הטובה ביותר גם כשהיא כואבת, קשה ולא מלאה. לאף אחד בעולם אין תשובות לכל הבעיות. מי שטוען שיש לו תשובה לכל שאלה ובעיה הוא או שקרן או טיפש.
והאמת תוֹרֶה דרכה.