שיר ודיבור – אור וחינוך

אמר ר' אלעזר בר' שמעון –

צריך אדם לטפל בבנו עד י"ג שנה.

מכאן ואילך צריך שיאמר –

'ברוך שפטרני מענשו של זה'

(ילקוט שמעוני תולדות קי)

                                        *                   *                   *

קביעתו של ר' אלעזר, בנו המפורסם של רבי שמעון בר יוחאי, אינה פשוטה. אנחנו רגילים להניח שברכת 'ברוך שפטרנו' היא סוג של 'ברכת שבח והודאה'. שבח והודאה על העול שהוסר מעל כתפינו. 'איזו הקלה', איננו חייבים עוד לטפל בילד המתבגר. מעמסה כבדה הוסרה מעלינו.

רבי אלעזר חשב אחרת. רבי אלעזר לא מאפשר לאב, אם הוא רוצה, לברך 'ברוך שפטרנו'. רבי אלעזר מחייב את האב לברך 'ברוך שפטרנו'. רבי אלעזר דורש מההורים שתי דרישות. דרישה אחת, לטפל בילד ולחנכו עד גיל מצוות. דרישה שנייה, לברך 'ברוך שפטרנו' כשהגיע הילד לגיל מצוות. גדולה השנייה מן הראשונה.

'ברוך שפטרנו' אינו ברכת השבח. 'ברוך שפטרנו' הוא הצהרה. הצהרה של ההורים שהם אינם אחראים עוד על בנם. עם הגיע הילד לגיל מצוות מעבירים ההורים את האחריות על הילד לידיו שלו. תמה תקופת המנדט.

הילד צריך להיות עצמאי. האחריות על מעשיו תהיה מונחת רק על כתפיו הקטנות. הילד אינו רובוט, יציר כפי הוריו. הילד הינו אישיות עצמאית בעלת אחריות פנימית. הוא אינו אמור לשרת את מאווי הוריו. עליו לפרוח בהתאם לאופיו הייחודי.

                                        *                   *                   *

עם הגיע הבת או הבן לגיל מצוות, מוטלות על המשפחה שתי משימות. משימה ראשונה מוטלת על המתבגרים הצעירים – משימת קבלת האחריות. משימה שניה, קשה בהרבה מן הראשונה, מוטלת על כתפי ההורים – משימת הסרת האחריות. קשה לקבל אחריות. קשה הרבה יותר להסיר אחריות.

את האחריות יש להסיר בשלבים. הסרת אחריות בבת אחת היא דבר מסוכן וכנראה גם בלתי אפשרי. איך יכול בן אנוש להוריד מעצמו אחריות בן לילה? טוב לה לאחריות שתעבור מההורים לילד בתהליך ארוך וממושך. קמעא קמעא יורידו ההורים אחריות, קמעא קמעא יקבל הילד אחריות.

המסע ארוך. בסופו ידעו ההורים, כי הנערה או הנער אינם סוג של שכפול או צילום. הנערים הינם הם עצמם.

                                        *                   *                   *

אסור שקשר בין הורים לילדים יהיה מבוסס על תלות ואחריות. קשר בין הורים לילדים צריך להיות עמוק ומשמעותי הרבה יותר. נפש האדם מחוברת לשורשיה. כל אחד מבני משפחתנו תופס מקום בחלל הנפש הפנימית שלנו. כולנו רקמה משפחתית אחת חיה.

לעיתים עננת כעס ומכאוב מתקדרת ומסתירה את החיבור הנפשי המיוחד שבין האדם להוריו. אבל, גם אז, כשדומה שהעננה השחורה מכסה הכל, החיבור אינו נעלם. כלום יכולים שורשיו של האדם להעלם? 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה'.

העברת האחריות אל הנערים, והשחרור מהשעבוד להורים, יסיעו להורים ולנערים לגלות עד כמה הם קשורים זה לזה. נברך 'ברוך שפטרנו', נברך את הילד בברכת הצלחה, נמשיך ללוות אותו תמיד ונשתדל שלא להפריע או להטיל עליו צל.

                                        *                   *                   *

מכאן ואילך צריך שיאמר – 'ברוך שפטרני מענשו של זה'